תוכן

ג) והנה המלכות נוק' דז"א, לוקחת פרק תחתון של ההוד דאריך. ואז היתה נק' פסיעה לבר, שהיא הנקודה והקוץ התחתון של אות ו' זעירא שבתוך הה"א של הבינה, ואע"פ שלא לקחה רק שליש תחתון דהוד, נק' כל ההוד על שמה, כיון שאיננו כולו לז"א. ונמצא כי מה שנשאר לז"א, איננו רק שלשה ספירות, שהם: שליש תפארת, ונצח, ויסוד, כי אעפ"י שגם הוא לוקח תרין פרקין עליונים של ההוד, כבר נתבאר, שכל ההוד נקרא ע"ש המלכות. ונמצא, כי הז"א לוקח שלשה ספירות לבד, ונוק' לוקחת ספירה אחת, והיא ד' אליו, בסוד רביעית ההין, ואות ד' שבשם ההוי"ה, כמ"ש במקומו בש"ו.