תוכן

יא) אמנם, מ"ש שליט ונחית וסליק לאלף אלפים מארי תריסין, פירוש הענין, שאנו ביארנו ששרש שלשה עולמות אלו, הם בתיקונא קדמאה, בדיקנא, בג' אל שבו, ואמנם ע"י אלו השרשים נתקנו הענפים, ואז זה העלמא קדמאה אשר בדיקנא, כשרוצה לברר ולמתק ולתקן ולבסם ענף שלו, שהוא המלך של הדעת שנפל בבריאה, מה עושה, בתחילה מתחיל להאיר בו כאן ממקורו, וז"ש ושליט כו', פירוש שולט בו, ומראה שולטנותו עליו להאיר בו, כי הוא אדונו המתקנו. ואחר שכבר המלך ההוא קבל קצת הארה זו, נחית זה השרש שלו דדיקנא, שהוא עלמא קדמאה, נפיק מהאי תיקונא, ותחילה שליט לבד, ואחר כך נחית ממש ויורד, עד היכל זכות דבריאה, להאיר במלך הא', שהוא דעת העומד שם, כי שם מקומו כנ"ל, ואז ברדתו שם, מאיר בו הארה גדולה יותר, ומעלה את המלך של הדעת, שהוא היכל זכות דבריאה, עד מקום זה השרש. וז"ש, וסליק לאלף אלפין כו', ר"ל מעלה לזה המלך הכולל אלף אלפין כו'. ואמנם העלאה זו, אינה העלאה גמורה, שודאי שזו היא בחינת בריאה, ואיך תוכל לעלות שם ביחד עד דיקנא דא"א דאצילות, אך הענין במה שהודעתיך בענין תוספת שבת, איך נכללים העולמות זה בזה, ועולה עולם תחתון במקום עליון, ויש פעמים שהבריאה תוכל לעלות עד מקום זה, ואז א"א עולה יותר למעלה, ואין זה מקום ביאור דברים אלו. האמנם קודם שיאיר השרש בענף, לא היה יכול לעלות אפילו בסוד כללות העולמות.