תוכן

י) והנה דע, כי כנגד ג' בחינות אלו הנז', יש תלת זמני עיבור: א', הוא עיבור דשבעה חדשים. וב', עיבור דט' חדשים. וג', עיבור די"ב חדשים, כנ"ל בפ"ד. והענין, כי בבחי' האורות לא היה בהם כ"כ פגם, כי אע"פ שנסתלקו מהכלים, עכ"ז עלו למעלה באצילות, ולכן הספיק תיקונם בהמשך זמן עיבור שבעה חדשים. והניצוצות שהיה בהם יותר פגם, כי אעפ"י שגם הם ניצוצי אורות, הנה ירדו עם הכלים, ונשארו עמהם, והם דינין, כי לכן נק' ניצוצות, כנ"ל בש"ב ח"ב פ"י, ולקמן פ"י. ולכן צריכים יותר תיקון, וצריכים עיבור תשעה חדשים. אמנם הכלים אשר בהם היתה השבירה והמיתה עיקרית, צריכים תיקון גדול מכולם, והוצרכו לזמן י"ב חדשי העיבור. נמצא כי תלת בחינות אלו, שהם: אורות, וניצוצות, וכלים, הם בשלשה מקומות של בינה כנ"ל, וכולם מתחילין להתקן על ידי העיבור, מן הזמן הא' של יום הזיווג שלה, שהאורות נגמר תיקונם בז' חדשים. והניצוצות בתשעה חדשים. והכלים בי"ב חדשים. ואח"כ נולד הזו"ן שלם, ומתוקן בתלת הבחינות האלו, אורות, וניצוצות, וכלים. גם צריך שתדע, כי כל בחי' מאלו התלת בחי' העיבור, שהם: שבעה, ותשעה, וי"ב, יש בהם בכל אחד ארבע זמנים, והם: תחלה, שלשה ימים ראשונים של קליטה. ב', הוא עד סוף ארבעים יום ראשונים, שבהם נגמר צורת הולד. ג', הוא עד סוף שלשה חדשים הראשונים, שבהם ניכר העובר. ד', עד תשלום שאר חדשי העיבור, להשלים תיקון הוולד עד שעת הלידה, והרי נתבאר כל זה בכללות.