תוכן

ה) גם יש סיבה אחרת למה היו י"ג ארחין, והוא, כי עיקר שרשם הם מן הז"א, ונודע כי הם בחי' ווין, ווי העמודים, כנ"ל בפ"ז, וא"ו במילואה בגי' י"ג, ולכן כנגדה יצאו י"ג ארחין חוורין. וביאור זה, הוא כמש"ל בפ"ז, כי נ"ה דעתיק, אתלבשו בב' תיקוני רישא דא"א, יען יש להם ב' בחינות, והם: אודנין, ועיינין. ושם הוא מקום חלק בלתי שערות ועולה האור בסוד אור חוזר מתתא לעילא, ואז בעלותו הוא פוגע בקרומא דאוירא המכסה את המוח, כי שרש השערות ממותרי מוחא נפקו, ובעברם דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת, הנק' ו' כנ"ל, אז להיותם עוברים דרך שם, נעשו צורת ווין, שהם השערות צורת ווין. וא"כ נמצא, שיש ב' בחינות אל האורות האלו: א', בהיותם למטה יוצאים ממקומם, עד הגיעם אל הקרומא, ועדיין לא היו בציור ווין שהם השערות, רק אורות לבנים וחוורין. ואחרי עלותם דרך הקרומא, נעשו ווין, שהם השערות. ולכן כנגד ב' בחינות אלו, נמשכו אלו הב' בחינות, שהם: י"ג חוורתי, וי"ג נימין דשערי. החוורתי, מן המקום החלק. והשערות, יצאו מן הקרום. והכל מבחי' אור חוזר דנ"ה הנז'. ונמצא, כי כיון ששרשם ווין, שכל ו' במילואה וא"ו, שהוא בגימטריא י"ג, לכן בין השערות, ובין החוורתי היו י"ג.