תוכן

ב) ונתחיל לבאר ענין דלתות וצירים, ומ"ן אלו, מה עניינם. דע כי מצאנו בזוהר ב' כינויים אל המלכות, והם: ציון, וירושלם. וביאורם הוא, כי נקודת היסוד של הנוקבא, נקרא ציון, כמ"ש באדרת האזינו, כי ציון בנוקבא כבית רחם לאתתא. ואמנם נקודת המלכות שבנוקבא, היא נקרא ירושלם. וענין ציור ב' בחינות אלו באשה הוא כך, כי כמו שבזכר יש יסוד ומלכות, והם אבר ראש הגויה והוא יסוד, ובראשו העטרה כמין חומת בשר גבוהה בסיום הגיד, והוא בחינת המלכות שבזכר. כן באשה יש חדר א' לפנים, אשר בתוכה הוא הרחם, והחדר הזה נק' יסוד שלה, ובפתח החדר הזה יש חומת בשר גבוה, נקרא בגמרא שיפולי מעיים, והוא בשר בולט באמצע בין ב' הירכים בפתח היסוד, וזה הוא המלכות שבנקבה. ונמצא כי בחי' המלכות שבנקבה אינה בחינה גמורה כשאר הט' ספירות שבה, שהם בחינת גמורות, מן הכתר עד היסוד שבה, כדמיון הזכר ממש. אבל המלכות שבה, אינה רק הארה מועטת בכל שהוא, רמוזה באותה הבשר העב הבולט ועומד שם, כנזכר. והטעם הוא לפי שכל בחי' הנקבה נקרא מלכות, וע"כ אחר שכל עצמה היא מלכות, אין צורך להיות בה בחינת מלכות, ולכן לא היתה המלכות שבה בחינה גמורה כנזכר.