תוכן

ה) והנה פעם אחרת שמעתי, כי בזמן היניקה היו חג"ת עצמן דז"א, בסוד ראש ומוחין שלו, ונ"ה היו ב' זרועותיו, והיסוד בחינת גופו. ואח"כ בגדלות, היה ראשו והמוחין שלו בחי' חב"ד, וב' זרועותיו וגופו חג"ת, ושני שוקיו והאמה נה"י. ונמצא, כי במקום שהוא עתה בזמן הגדלות בחי' ת"ת שלו, היה אז ביניקה בחי' ראשו. אך בגדלות, עלה ונגדל ראשו עד מחצית התחתון דת"ת דתבונה. גם דע, כי לא כל ימי העיבור, ולא כל ימי היניקה, ולא כל ימי הגדלות שוין, ובכל זמן מהם, נעתק ז"א ממדרגה אל מדרגה, הולך וגדל לאט לאט. גם דע, כי יש בחי' רבות בענין זמן העיבור ובזמן היניקה, וכולם יתבארו בע"ה בח"ג בזמן הגדלות, ומשם תקיש ותלמוד לזמן העיבור והיניקה, כי הרי היה צריך לבאר, ענין התפשטות החסדים והגבורות תוך גופא דז"א, בבחי' ירידה ועליה, גם בחי' כל האיברים שנעשים בז"א עתה בזמן עיבור והיניקה, מכח המוחין דעיבור ודיניקה, כמו: הלשון, והגרון, והשפה, והזרועות כו'. וכן בחינת השערות שיש בו עתה בראשו, וענין אורות מקיפים שיש בו בעיבור וביניקה, וכיוצא בזה פרטים רבים, וכולם נתבאר בענין הגדלות, ומשם תלמדם בהקש מזה לזה, כי דוגמת הגדלות הוא בעיבור וביניקה, עם היות שכבר ית' גם כן שם, קצת בחי' בזמן העיבור והיניקה, וע"ש באורך ובפרטות במקומות מפוזרים, בילא"ו.