תוכן

לא) ש"ן בנקודת מלכות שבה. והנה גם לנקודה זו, אין לה מקום בז"א לסמוך בו, ואמנם כיון שבכל פרצוף הזה נקרא מלכות, וזו הנקודה היא מלכות שבמלכות הזאת, וע"כ אין צורך בה, זולתי לבחי' חותם ע"ג חותם, ולכן אינה רק הארה בעלמא דחותם ע"ג חותם דיסוד, כמ"ש עניינם לקמן בבחי' הה', הנקרא נערה וע"ש. ולכן בהארה מועטת יספיק לה, וענין ההארה הזו דחותם, נמשך בה מהארת שלשה שמות אהיה: דיודין, ודאלפין, ודההין, שיש בנה"י דאימא, שהם בגי' חותם, שאינם רק הארת חותם בעלמא, כמ"ש בע"ה בדרוש הנערה. ונמצא כי הארת שלשה שמות הנזכרים, הם בחי' אות ש', וניתוסף בהם ז' אורות שהם ן' פשוטה דש"ן, שהם ז' מאות. ונשארו אותיות ת"ם, והם למטה בבחינת המלכות, ולא קבלתי פירושם בפרטות. גם נשארו באלפא ביתא הזאת דאטב"ח, ג' אותיות הנ"ך, שאין בהם, זוג והם אותיות כהן, ולכן הנושא אשה כהנת, אין זווגם עולה יפה כמשז"ל, ולא שמעתי פרטות אותיות אלו ומה עניינם ממורי ז"ל