תוכן

ל) ר"ף ביסוד, פי'. כי יש בו ב' נקודות עיקריות, והח' באות בתוספות. והענין הוא כמש"ל בנקודת הת"ת, שנקודת הת"ת בעצמה לא הוצרכה שם, וירדה כאן ביסוד, ונתחברה שם נקודת היסוד עצמו, והרי הם ב' נקודות שרשיות. ואמנם טעם לזה הוא, לפי ששני הקווים של הנקודות, שהוא קו ימין וקו שמאל, יש להם כנגדם בז"א על מה שיסמוכו, והם נ"ה דז"א, שארכם בכל קומת הנקבה כנ"ל, והכתר והדעת והת"ת שבקו אמצעי שלה, הם ג"כ יש להם על מה שיסמוכו, והם ת"ת ויסוד דז"א, המתפשט עד שיעור הת"ת של הנקבה כולו בלבד. ואמנם היסוד והמלכות של הנקבה, הם פורחים באויר, ואין להם בז"א על מה שיסמכו כלל, וע"כ הוצרך שהנקודה של הת"ת שבה, שכבר היה לה על מה שתסמוך בז"א, וזה תרד ותחבר בנקודת היסוד, ובין שתיהם יגדל היסוד והלואי שיספיק. וז"ש בזוהר, דגוף וברית חשבינן חד, כי הרי הברית דיסוד, נתחברה נקודתו עם נקודת הת"ת, שהוא בגופא ונעשו א'.