תוכן

יג) ונחזור לענין, כי הנה נמצא עתה ב' בחי' הם: א', הוא הגרון עצמו. וא', הוא החסד הזה, שהלביש האור היוצא מהגרון, שהוא הבינה. ואז ב' בחי' אלו נמשכין לאו"א, ואבא שהוא דכורא יצא מסוד החסד ההוא, שהוא דכורא, מצד חכמה. ואמא שהיא נוקב', יצתה מסוד אור הגרון עצמו, שהוא בינה. ולהיות כי אור הגרון הזה, היה גדול מזה החסד, לפי שזה החסד נמשך מן החסד זרוע ימין דחכמה דא"א. אך אור הגרון הנה הוא מג"ר דבינה, כמ"ש בפי"ב. ולכן החסד גרוע ממנו, ונתלבש בתוכו. ואז יצא אבא מסוד החסד, ונתגלה ביו"ד שבשם. ואמא יצתה מסוד הגרון, נעלמת בו, והיא גדולה ממנו. אך אחר שהתחילו הזרועות דא"א להתפשט, ונודע כי הפרקים של הזרועות דבוקים בגוף, בת"ת, בשליש עליון, שהוא עד החזה. ואז החסד מתלבש תוך הגבורה, כנודע דימינא אתכליל בשמאלא. ואז נתעלם החסד, ונתלבש בגבורה. ואז יצאו יש"ס ותבונה, אחר פשוט הזרועות, מן החזה ולמטה כנודע, מכח זה החסד וזה הגבורה, אבא מחסד, ואמא מגבורה. ולהיות כי החסד נעלם, ונתלבש תוך הגבורה, לכן גם יש"ס היוצא מן החסד ההוא המתלבש תוך הגבורה, וגם הוא אתגנז ואתטמר, ונתלבש בתוך התבונה, לתת מוחין לז"א כנודע.