https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / מבוא שערים / שער רביעי / חלק ב זה נמצא משער רביעי / פרק /דרוש ז
אות י
תוכן
י) והתשובה היא, כי יש שני מיני זווגים, ואמנם הזווג הראשון היא משובח, והוא זווג דאו"א עילאין, וזה לא פסיק לעלמין, ולכן הבינה נטפלת אליו באות יו"ד, להורות כי לעולם היא בזווג עמו בתוך ביתו, ואינה נפרדת ממנו, ונעשית אות אחרת, אלא דבוקה עמו בסוד אות היו"ד עצמה כנ"ל. אך זווג דיש"ס ותבונה אינו תדיר, כי כשהאם שהיא התבונה רובצת על האפרוחים, שהוא שמתפשטים נה"י דידה בז"א בזמן היניקה, אז אינה יכולת להזדווג עמו, כי היסוד שבה נסתם בהיותו מלובש תוך הז"א, ואין זווג, ולכן נרמזה זו הבחי' של התבונה נפרדת מן היו"ד, ונעשית אות בפני עצמה, שהיא ה' ראשונה שבשם. ואמנם גם בחי' ישראל היה טפל אליה, ונתחבר עמה, ונתלבש תוך התבונה, כדי שיכנסו רגלי שניהם תוך הז"א כנודע, נמצא כי אז אינו בסוד זווג, רק מתלבש ונכלל תוך התבונה. וזה רמז היו"ד שבעוקץ הה' כנודע, ונכללת עם גוף הה', ועיקר האות של הה' היא התבונה, כי היא נגלית וניכרת בהכנסה תוך הז"א, אך יש"ס נתלבש בה והוא סתום ואינו נגלה, בסוד הי' הנכלל ונסתם בעוקץ הה'.