תוכן

א) אחר שנתבאר בפרק שקדם, הפרש שבין שבעה התחתונות לג"ר, כי הז' התחתונות מתו ממש הכלים, יען ירדו אל עולם הבריאה. אך ג"ר ירדו האחוריים באצילות עצמו, ואינו רק ביטול בעלמא. גם נתבאר, כי במות החסד, התחילו שבעה המלכים למות מיתה גמורה בבחינה ההיא, אך האחוריים העליונות של או"א, לא נגמרה נפילתם עד מות הגבורה, וחזרו או"א עילאין אחור באחור. נבין בזה ענין שם בן מ"ב, שהוא: אבגית"ץ, קר"ע שט"ן כו', והם בז"א, כמ"ש בתיקונין דל"ח, למאן לההוא צינור, דאיהו ו' דכליל ו' צינורין, דכולהו משית אתוון, דאינון אבגית"ץ. גם הוזכר בתיקונין, שזהו שם מ"ב דעולם יצירה, ונקרא חותמא דשעוה, ויצירה, וז"א הכל אחד, כנודע. והנה נתבאר בש"ב ח"א פ"א, כי שם ההוי"ה דע"ב בטעמים, שהם המוחין. וא"כ יהיו בעולם האצילות. ושם ס"ג, טעמים שלו באח"פ, והם בבריאה. והנקודות דס"ג, בעיינין, והם בעולם היצירה, שהם המלכים שמתו, שהם זו"ן, הנקרא יצירה ועשיה. וכבר נתבאר אצלינו כי כל שם מ"ב, הם ג"פ י"ד. כי כונתו וכחו, להעלות למעלה את מה שלמטה, ולכן בשם זה שבו, נרמז מיתת שבעת המלכים, שהם בזו"ן, בהם כח ההעלאה והבירור מהם, וע"י שם בן מ"ב זה, אנו מעלים בירורי שבעת המלכים האלו, אשר ביצירה ועשיה, ולכן נרמז בשם מ"ב זה מיתת השבעה מלכים.