תוכן
ה) ואחר כל זה, באו או"א והלבישו את זו"ן, באופן זה שנבאר, והענין, כי נתבאר לעיל בש"ד, איך לפעמים או"א הם ב' פרצופים שלמים. ולפעמים כל א' מהם נחלק לב', כי אבא נחלק ונעשה ממנו אבא ויש"ס. ואימא נחלקת גם היא לב', שהם בינה ותבונה.
והנה עתה אשר עלו כל אלו האורות הנ"ל למעלה, וכן בעתיק יומין, עלו ב' פרקים אמצעיים דנ"ה שלו, והלבישו לתרין פרקין עליונים של נ"ה שלו, ונתרבה שם האור מאד, ואין כח ביסוד דעתיק, הנתון באמצע ב' פרקין ראשונים דנ"ה דעתיק, לסבול כ"כ אורות, ולכן נבקע ונסדק לארכו מלמטה למעלה, ומתגלים החסדים שבתוכו, ואז בין החסדים בין הגבורות שבו הם בגילוי, ואין ביניהם שינוי.
ולכן עתה שכולם מגולים, נעשה מהארת כל החסדים פרצוף שלם מאבא לבד, ונכלל עמו יש"ס. ומהארת כל הגבורות, נעשה עתה פרצוף שלם מבינה לבד, ונכללת עמה התבונה. כי כל החסדים הם בהשואה א', וכן הגבורות כולם בהשואה א' עתה.
ושמור כלל זה, כי כל מקום שנאמר ונכתוב כי אבא ויש"ס, או הבינה והתבונה נכללין יחד בפרצוף א' להזדווג כנודע הנה תמיד הוא באופן הנז', כי נבקע יסוד דעתיק שבתוך אריך, ועי"ז נעשה הכל פרצוף א' לבד, וכמ"ש בע"ה בענין זיווג אבא ואמא לצורך עיבור ב' המוחין דז"א, שאז נכללין יחד בפרצוף א' והוא עד"ז וזכור הקדמה זו.
