תוכן
א) אחר שביארנו בחי' הכתר והחכמה דא"א, שהם ב' רישין דיליה, אשר נתחלקה לג' רישין, כנ"ל בב' הפרקים אשר קדמו, וגם בפ"ג ביארנו דרך כללות איך נתלבשו ז"ת דעתיק, בשבעה תיקוני רישא דא"א. נחזור עתה לבאר ענין שבעה תקונין בפרטות. והנה כבר נתבאר שם, כי חסד דעתיק נתלבש בכתר דא"א, אשר הוא הגלגלתא, רישא קדמאה דא"א.
והנה מהראוי היה, שעתיק יומין לא יגלה הארתו העקרית, רק ברישא קדמאה שהוא הגלגלתא, ואח"כ תאיר זו הגלגלתא ברישא אחרא, שהיא מוחא סתימאה, חכמה דא"א. אמנם לא כך היה, כי אם שהעתיק מתגלה בהני ב' רישין כחדא.
וטעם הדבר, כי הנה או"א דתחות דיקנא א"א. נמשך בהם החיות, מהני ב' רישין: גלגלתא, ומוחא. כמ"ש בש"ד ח"א פ"ב ופ"ג. ובענין דאו"א הויין שוון כחדא נפקי וכחדא שריין, ולכן הוצרכו אלו הב' רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחד ג"כ, ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא. והגבורה במוחא, היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד, והיו שוין.
