תוכן

יב) ואמנם הטעם, למה למעלה לא מנינו בחינה כללות החסדים וגבורות בשני המלכיות של או"א, בחינה בפני עצמו כמו עתה, הוא, כי פה המלכות דתבונה היא במלכות הז"א, שהיא מלך השביעי, והיא מלכות שכמותה, ולכן עלתה בשם, כי היא מלכות גמורה. אמנם המלכות של אימא, אינה מלכות ממש, כי הרי גופא דבינה היא, בהיות אימא ותבונה חד פרצוף, כנזכר בש"א ח"ב פ"ו, וגם בהתעלמה בז"א, היא בשליש העליון דת"ת שבו, שהוא בחינת גופא, ולכן שם נכללה בכלל היסוד, כנ"ל בפרק זה, שמצינו בחינות כוללות החסדים והגבורות, ביסודות או"א ובמלכיותיהם בחינה אחת. נמצא עתה, כי גמר נפילת אחורי או"א, היה במות המלך הד' שהוא הת"ת עד החזה לבד, ואז נגמרו אחוריים דאו"א ליפול, במקום דעת חסד וגבורה ושליש ת"ת בז"א, ושם נשארו. אמנם אחוריים דישראל סבא ותבונה, לא נגמרו לנפול, עד מות המלך השביעי, היא מלכות נוקבא דז"א, ולכן גם האחוריים האלו נפלו במקום המלכות נוקבא דז"א. ונודע כי מקום נוקבא דז"א, היה מן החזה דז"א ולמטה, כי היא מלבישתו משם ולמטה, דוגמת ז"א שאינו מלביש את או"א, אלא מהחזה שלהם ולמטה, בבחינה היות כל פרצופים פרצוף אחד, שנמצא בהתחלקם, שיהיו ישראל סבא ותבונה מהחזה שלהם ולמטה. והנה בנפול אלו האחוריים דישראל סבא ותבונה מן החזה דז"א ולמטה, שהוא מקום הנוקבא דז"א, היו באופן זה כי האחוריים דישראל סבא, היו בצד הפנים של הנוקבא. והאחוריים דתבונה, היו בצד האחוריים של הנוקבא. ואמנם הכלים של הנוקבא ירדו בבריאה, והאורות עלו בדעת כנ"ל בפ"ה. ובמקומה היו האחוריים הנז', שהוא מהחזה דז"א עד למטה, והז"א עצמו גם הוא מהחזה ולמעלה עומד כנ"ל בפ"ה, עד אחרי התיקון, שמתפשט עד הסוף, והנוקבא מלבישתו כמ"ש בש"ה ח"ד.