תוכן

ו) ואמנם אופן התלבשות שם אהיה בתוך הוי"ה דמ"ה, נבאר עתה בדרך ג', והענין, כי יש כללות אחר יותר כולל, בענין הדם הנבלע תוך כללות ז"א, והוא, כי הנה ז"א הוא הויה א' של מ"ה, הכוללת כל הפרצוף של י"ס שבו, והנה אות א' שבתוך מילוי אות וא"ו של מ"ה, שהיא האות האמצעי שבכל השם, היא רומזת אל שם אהיה דאחוריים דבינה, שהוא בגימטריא דם, ומתפשט בתוכו להחיותו, כנזכר בתיקונים, כי אות הא' היא שם אהיה, ובהיות שם מ"ה בלתי א' זו שבמילוי הוא"ו, כזה: יוד הא וו הא, ג"כ בגימטריא דם, ובהכנס אותה א' לתוכו, שהוא אחוריים דאהיה שהוא בגי' דם ג"כ, אז נשלם שם מ"ה, והוא בגי' אדם, ר"ל: א' ד"ם, כנודע כי ז"א נק' אדם, וזו הא' היא סוד הדם שבזה האדם, כי ע"י דם זו נעשה אדם כנז', ובהסתלקה משם ישאר דם, ונאמר בו שופך דם האדם, והבן עתה ענין שפיכות דמים מה עניינו, שהוא הסתלקות הדם הזה מן האדם שהוא ז"א, ואז מת האדם, כי הדם הוא חיותו.