תוכן

ב) ונמצא כי בב' שנים של היניקה, הוא זמן הבלעת הדם בגופו של תינוק, וכמ"ש רבי נתן הבבלי לאותה האשה, המתיני עד שיבלע בו דמו, כי הוא סוד החלב הנבלע ומתפשט בו, בהמשך זמן היניקה, והנה ענין הדם הזה, הוא זה, דע, כי התינוק אף בזמן עיבורו, ובזמן יניקתו, יש לו מוחין, כנ"ל ח"א פי"ב, והם מלובשים תוך נה"י דאימא, אלא שהם בחי' חיצוניות, ואמנם בזמן העיבור, כל המוחין מסתלקין ממנו, ובפרט החסדים והגבורות של הדעת, ואינם מאירים בו רק לבושי דאימא לבד, בסוד חיצוניותם כנז', וכבר ידעת, כי היסוד דאימא בו מתלבש הדעת דז"א, הכולל ה' חסדים וה"ג, בסוד ה' דמים טהורים, וה' דמים טמאים, שיש ביסוד דאימא, עשרה בחי' דלבושין, להלביש את הה' חסדים והה' גבורות, והלבושים הם בסוד אחוריים דאהיה, בסוד דם האדם, בעת היות בה הז"א בסוד עיבור הא', אשר שם אהיה מורה עליו, כנזכר בזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ה ב', אהיה דאנא זמין לאולדא כו', וא"כ נמצא שיהיו עשרה שמות של אהיה ביסוד דאימא, והם י' לבושין אל הה' חסדים והה"ג דגדלות. אמנם בהיותו בסוד עיבור א', אינם מאירים בו רק הי' לבושי אהיה הנז' לבדם. ונודע, כי כשהעליון מתפשט ומתלבש בתחתון, אינו מתלבש רק האחוריים לבד שלו, כי הפנים נשארים לו למעלה במקומו, וא"כ אלו הי' אהי"ה, יהיו כולם בסוד אחוריים, שהוא: א', א"ה, אה"י, אהי"ה, שהוא בגימטריא דם, וא"כ הם י' אהי"ה י"פ דם. והנה אלו הי' דמים, מתפשטים עם החסדים והגבורות שבתוכם כנז', אל תוך גופא דז"א, כמ"ש בח"ג ע"ש באורך, ואז נבלע בו דמו. והנה כל זה מן שם אהיה, שהיא הבינה כנ"ל.