תוכן
ב) ונתחיל לבאר ענין החיצוניות דזו"ן, הנה בש"ד ח"ב פ"א נתבאר, כי או"א לא הוצרך בהם רק זיווג א' דאריך, אמנם בזו"ן הוצרכו תרין זיווגים: א' דא"א. וא' דאו"א. והטעם הוא, כי או"א כבר היה להם מציאותם ע"י הדיקנא ושערות רישא דא"א, ולא היה חסר להם רק בחי' נה"י שלהם והמוחין, כי זה תלוי בזה, הנה"י בביאת המוחין כנזכר שם. אמנם זו"ן עדיין לא היה להם שום מציאות כלל, ולכן הוצרך זיווג הא' דא"א, להמציא לו את מציאותו הראשון, לעשותו בחי' תלת כלילן בג', ע"י עיבור הא', כי בחי' זו היא העיקר, שהם שרש ז"א. ואח"כ היה עיבור ב' של המוחין, ע"י זיווג או"א.