תוכן

י) והנה האור של א"א, שיש בו ז' נקודות, הנה מן האור של חסד וגבורה, שהם נקודה הד' וה', הנה בכל חלק מהם יש שלש שלישים, הרי הם ששה שלישים, ונתחלקו לג', נמצא כי משני שלישים של החסד, נעשה הכתר דא"א, ומן שליש האחרון של החסד, ושליש עליון של הגבורה, נעשה חכמה דא"א. ומן ב' שלישי התחתונים של הגבורה, נעשה בינה דא"א. אח"כ מאור הנצח שהוא נקודה הז', נחלק לג' שלישים, ב"ש העליונים נעשה מהם חסד דא"א, נשאר שליש מנצח, אח"כ מאור הת"ת שהוא נקודה הו', נחלק לשלשה חלקים, ב"ש העליונים נעשה מהם ת"ת דא"א, ושליש אחרון נצטרף לנצח דא"א, עם שליש אחרון של הנצח. אח"כ מאור ההוד, שהיא נקודה הח' נחלק לג' חלקים, משני שלישים העליונים נעשה מהם גבורה דא"א, ושליש התחתון נשאר לההוד דא"א. אח"כ מן האור היסוד, שהיא נקודה הט', נחלק לשלשה חלקים, ב' שלישים העליונים נעשה מהם היסוד דא"א, וחלק ב' נצטרף בהוד דא"א, עם שליש האחרון שהיה בו, וז"ס היסוד נמשך מן ההוד. אח"כ אור המלכות, שהיא נקודה עשירית, ממנה נעשית המלכות דא"א. וטעם הדבר, לפי כי אח"כ מנקודת מלכות נעשה פרצוף שלם, ולכן צריך שיכלול בה מדה אחת שלימה.