תוכן

ה) ואמנם בענין האורות דעתיק, יש ספק אצלינו, והוא, כי בודאי אין בכל הפרצוף דעתיק, רק ג' האורות לבד, של השלשה נקודות הראשונות דלא אתברו, ואלו השלשה אורות לבד נתחלקו, והיו לעשרה אורות, ונתחלקו בעשרה כלים דעתיק, ברישא ובגופא. והטעם, כי ע"י כן היה כח בשבעת הכלים דגופא שנעשו מהז' כלים שנשברו כנ"ל, לקבל אורם, כי תחילה היו כלים להרבה אורות, אך עתה אין בכל הי' כלים דעתיק, רק ג' אורות לבד, שנתחלקו ליו"ד, ועי"כ יכולים השבעה כלים תחתונים דעתיק, לקבל האור, כי הוא מועט, וזה הוא פשוט. אך הספק שוה אצלינו, בענין שלשה האורות האלו הוא, לידע סדר התפשטותם, אם נאמר כי שלשה אורות אלו נעשו מהם כח"ב ברישא דעתיק, ושם נשאר שרשם, אמנם אחר כך נתפשטה הארתם למטה בגופא דרך קוים, כי הכתר נתפשט בקו אמצעי, והחכמה בקו ימין, והבינה בקו שמאל. ואין הכונה שניתוסף בהם אור מלמעלה לשיגדלו ויתפשטו, דא"כ הדרא קושיא לדוכתא, שלא יהיה כח בז' הכלים התחתונים לסבול, אמנם הכונה ששרשם ישארו למעלה בראש, והארת עצמם יתפשט למטה בדרך קוים כנז'. או אפשר שנאמר, כי מאור נקודות ראשונה נתהוו ג' ראשונות דעתיק ברישא, ואין שם רק אור נקודת הכתר, שנתחלקה לג' אורות ברישא, ומאור נקודת החכמה, נתהוו ג' אמצעיות דעתיק. ומאור הבינה נתהוו ג' תחתונות, באופן שיש אור א' ברישא, וב' האורות בגופא. וזהו פי' שנק' האי רישא דעתיק רישא דלא אתידע, והבן כי לא אמרו דלא אתידע מה דהוי ההיא רישא, אך אמר דלא אתידע מה דאית בההוא רישא, כי רישא עצמה שהם הכלים נתברר לנו מציאותה כנ"ל, לסבה הנ"ל, אך מה דהוי בההוא רישא, שהוא האורות שבתוכה, הוא שנסתפק לנו בחינתם.