תוכן

ה) ובזה ג"כ תבין, למה אין התינוק הולך ברגליו אחר שנולד תכף, כי רגליו שהם נה"י שבו, אינם נתקנים עד תשלום זמן היניקה, ע"י החלב, והולכים ומתחזקים ונתקנים רגליו מעט מעט, עד שנגמרים, ולכן באמצע הב' שנים דיניקה, מתחיל התינוק לעמוד על רגליו, ולהתחזק מעט מעט, ובהשתלם זמן היניקה הולך ברגליו היטב, כאחד האדם, וזהו ברוב התינוקות, ולא דברנו אלא בהווה. ואם גם נראה, שיש תינוק שהולך על רגליו בפחות מב' שנים, הוא, כי כיון שנתקנו נ"ה שבו, שהם הרגלים, אעפ"י שלא נשלם להתברר גם היסוד והמלכות, כבר הוא יכול לילך על רגליו, כי ההליכה תלויה בהם, וזהו סברת מי שאומר, שזמן היניקה אינה רק י"ח חדש. אמנם לסברת מי שאומר כ"ד חדשים, הטעם הוא, כי ג' ספי' צריכות להתברר, והם הוד יסוד ומלכות. והנה כשתחלק כ"ד חדשים, לגמור בירור שלשתן, יגיעו ח' חדשים לכל א' מהם.