תוכן

א) אחר שנתבאר לעיל, איך נתקנו אלו השבעה מלכים, שהם הש"ך ניצוצין, ע"י זיווג או"א, שנתנו אותם הב' טיפות, וגם על ידי העיבור. נבאר עתה הקדמה אחת גדולה, אשר תתבאר יותר בע"ה בח"ב. דע, כי בזו"ן יש ב' בחינות: א', בחי' חיצוניותם. וא', בחי' פנימיותם. ודע, שגם זה נוהג בכל האצילות כולו, ובכל אבי"ע. והנה בחי' החיצוניות הוא כדמיון גוף אל הנשמה שבפנים, ומזה החיצוניות נבראו כל העולמות כולו של בי"ע, כי כל הבריות שבעולם כולה הם בסוד פרצוף אדם, כנז' ריש פרשת תולדות דק"ל ע"ב, וז"ל, ולית לך כל שייפא ושייפא דקיימא ביה בבר נש, דלא הוי לקבליה בריה בעלמא כו'. ואפילו המלאכים שיש בשלשה עולמות אלו, נעשו גם הם מחיצוניות זו"ן. וז"ש הן אראלם צעקו חוצה כו', וארז"ל אפילו מלאכי שלום אינן יכולין להכנס. וצריך להבין מהו צעקו חוצה. ומהו פי' אראלם, ומלאכי שלום. ומה נשתנו מלאכי שלום, שארז"ל עליהם אפילו מלאכי שלום אינם נכנסים. אך הענין, כי יש מלאכים קרובים יותר אל נשמות הצדיקים הנעשים מן הפנימיות כמ"ש, ואלו הם אותם המלאכים המקדימין שלום אל נשמות הצדיקים בפטירתם מהעה"ז, ואומרים להם יבא שלום ינוחו על משכבותם כמשז"ל, ומלוים אותם, ולכן אלו המלאכים נקראים מלאכי שלום לסיבה הנז'. ואמר בתחילה, כי שאר המלאכים הנק' אראלם כולם צעקו חוצה, ואינם נכנסים לפנים, כי מבחי' החיצוניות נעשו כנז'. והוסיף לומר כי אפילו המלאכים שהם יותר קרובים אל נשמות הצדיקים, אשר ע"כ נק' מלאכי שלום כנז', והיה ראוי שיכנסו, ואפילו הם, אינם נכנסים, כי גם מבחי' החיצוניות נעשו כנז', ועיין פרשת בהר סיני דף ק"ט ע"ב על הן אראלם כו'.