תוכן
י) ואמנם בזיווג ת"ת ומלכות, הש"ך ניצוצין אשר במלכות הם באופן אחר, כי הנה ידעת, כי שלשה בחינות יש בכל ספירה וספירה כנזכר, והנה המלכות שבנוקבא דז"א, כל שלשה בחינותיה הם שמות אדנ"י כנזכר שם, ושם במלכות זו הם השכ"ה ניצוצין אשר שם באופן אחר,
נרמזים בשם אדנ"י, שעל ידם מתחממת היא ומזדווגת עם ז"א. והענין, כי שם אדנ"י, אם תסיר אות א' ישאר דין, והנה חמשה גבורות הם שרש כל הדינין, ולכן כשנחלק הש"ך ניצוצין לה' בחינות, יהיו ה"פ דין, לרמוז כי הם דינים ממש.
והנה ע"י חמשה גבורות דאימא הנמשכין אל הנוק' דז"א במלכות שבה כנז', נמתקין אלו הדינין. ונודע כי אימא נקרא אהי"ה, וא"כ חמשה גבורות שבה, יהיו בסוד אהיה, ואלו נמשכין בסוד חמשה אלפין של ה' אהיה, עד מלכות הנוק', ומצטרפין עם ה"פ דין אשר בה, ונעשים חמשה שמות אדנ"י, ומתבסמין חמשה הדינין עם ה' אלפין אלו, שהם ה"פ או"ר הנז' במעשה בראשית שהם באימא, כנודע בתיקונין דף ז' ע"ב. וכשנתבסמו נק' נערה, שהיא בגימטריא שכ"ה, כמנין ה"פ אדנ"י, שהם הדינים ממותקים. ואז בהיותה נערה קבילת עלה דכורא, וראויה אל הזיווג, כנז' בפ' בא דף ל"ח ע"ב, כי יהיה נערה בתולה נער כתיב ע"ש. וזהו שתו ושכרו דודים, כי דודים בגי' דין, ובסוד הש"ך אלו שהם בחי' ה"פ דין, הוא זיווג זו"ן הנקרא דודים ע"ש דין כנז'. וגם דודים עם הכולל הוא אדנ"י, שהוא הנוק', לרמוז על זיווג ת"ת במלכות. ונמצא, כי א' של אדני, הוא רחמים, כי הוא אל"ף דאהיה שבאימא, ועתה נקרא המלכות דינא רפיא. והטעם, כי תחלה בהיותה ש"ך ונער, היתה דין קשה. ועתה ע"י אות א' דאהיה שהוא רחמים, נמתקה, ונעשית דינא רפיא, כי הדין נעשה רפה ע"י אות א' הניתוסף בו. וז"ש באדרת נשא דף קל"ב ע"ב, א"ר חזקיה מסתכל הוינא כו', נהיר וסליק לשכ"ה עיבר כו'. כי עתה בהתחבר עמהם ה' אלפין נהירו, וקבלו אור מצד ה' אלפין שהם ה"פ אור כנז', ואז סליקו לחושבן שכ"ה עיבר.
