תוכן

ג) ואמנם סילוק אלו האורות מן הנה"י שלה בעת הלידה, נקרא מיתה, ולכן הם מצטננין, כמו המת שבהסתלק נשמתו ממנו מתקרר, כי נר ה' נשמת אדם, והיא אש חם, ובהסתלקה נשאר יסוד העפר קר ויבש. ולכן הכלים של נה"י, בהסתלק מהם הפנימיות והאורות שבתוכם, נקרא מתים, ומצטננין כאבנים. ולכן הנה"י נקרא אבנים, כי נשארו קרים ויבשים, כמו האבנים. גם טעם ב', כנודע כי חג"ת נקרא אבות, ונה"י נקרא בנים, ולכן הנה"י שלה, נקרא אבנים, ע"ש בנים. גם טעם ג', כי נה"י שלה הם החוזרין להעשות בחי' גוף עצמו אל הזו"ן, שהם בני התבונה, כאשר מתלבשין בתוכו עם המוחין כנזכר, ומעצמותם מתגדל ז"א בגדלות ב' כמבואר בח"ג, וגם עתה מתגדל על ידיהם במוחין דיניקה, ולכן נקרא נה"י דילה אבנים, ע"ש שנעשים מהם בחינת גוף הבנים עצמו, וזהו אין התורה, שהוא הז"א מתקיים, אלא במ"י, שהיא התבונה, שממית עצמותה ונה"י שלה, בעבור התורה לקיימו, ולהתלבש בתוכו בבחי' המוחין כנזכר.