תוכן

ז) והנה ענין התלבשות עתיק בא"א, הוא ענין פסוק דדניאל, ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיוור כו', פי': כי הא"א הוא לבוש דעתיק, וזה הלבוש שהוא א"א יש לו דיקנא כתלג חיוור, וכן שער רישיה דזה הא"א, הוא כעמר נקי. וגם אפשר, כי כיון שעתיק עצמו מתלבש ברישא דא"א, הרי הוא כאילו שערא דא"א הוא שער רישיה דעתיק עצמו. ופי' הראשון יותר נכון. והנה העתיק אין בו שערות כי אין בו בירורי המלכים, משא"כ בא"א כנ"ל בח"א פ"ה. גם י"ל, כי פסוק זה נאמר על א"א, כי גם הוא נק' עתיקא, כנ"ל בפ"א ח"א, וזה הא"א שער רישא כעמר נקי, שהם הנימין והקוצין שבראשו, כמ"ש בפ"י, ולבושיה הוא דיקנא דיליה, כתלג חיוור, ונקרא לבושיה, יען היותו חופף ומכסה חג"ת שלו, ונמשך עד טיבורא דיליה, כעין לבוש.