תוכן

י) ואמנם צריך שתדע, כי ב' דעות הם בא"א, וז"ש באדרת זוטא דף רצ"א ע"א, כתיב כי אל דעות ה' כו', ובג"ד דעת אחרא לא אתגליא כו', פי': כי שתי דעות הם בא"א, א' הוא למעלה מאו"א. והב' הוא דעת שלמטה מאו"א. והנה ב' כתרים של או"א, הם יוצאים באמצעם, שהוא בגרון דא"א, כנזכר בש"ד ח"א פ"ב, אשר שם בינה דא"א, ונמצא כי הדעת עליון דא"א, צריך שיהיה באמצע, בין החכמה שבו, שהיא מוחא סתימאה דיליה, ובין הבינה שבו, שהיא בגרון. והנה זה הוא המזלא הי"ג דיקנא, ונקרא דעת עליון דא"א, שהוא למעלה מבינה שלו, אשר משם מתחילין או"א אך הדעת תחתון הוא המתפשט למטה בגופא בא"א. הרי נתבאר ענין התפשטות ט' ספירות דא"א, כי רישא דיליה הם כתר וחכמה לחוד, דא לגו מן דא, וגרון דיליה היא הבינה, וגופא דיליה הם ו' תתאין דיליה: חג"ת נה"י, ובגו גופא דילה, הוא הדעת המתפשט בפנימיותם, בסוד נשמה להם.