תוכן

ה) והנה בחינת הא"ק הזה מטיבורו ולתתא, המתלבש תוך העתיק, הוא הנקרא א"ס בערכם, והוא הנקרא עתיקא קדישא, כי הוא הא"ק והעתיק שבכל שאר פרצופי האצילות. ואמנם אינו מתלבש רק בכתר של האצילות, וכמו שנודע, דא"ס טמיר וגניז בכתר, כנזכר בתיקונים דף ה'. ובהיות הא"ס הנז' גניז גו האי כתר, אתקרי ע"ק בפרטות. אמנם גם הכתר הזה, נקרא לפעמים עתיקא קדישא, על שמו של הא"ס המתלבש בו הנקרא כך כנזכר. ואמנם תלת רישין הם דאתגלפן דא לגו מן דא, ובגו כולם מתלבש הא"ס, וכמ"ש בש"ד ח"א בענין זווג א"א להוציא או"א, וכנזכר שם דף רפ"ח, תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא כו', ועם היות ששני מאמרים הנז' נבארם בח"ב פ"א ופ"ד, נזכיר עתה הצורך אלינו. והוא דע, כי הט"ס הנז"ל, כמ"ש כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי, הם הם הי"ס דאצילות השרשיות. פי': כי הכתר שבאצילות, הנה הוא בחינת א"א, כמבואר אצלינו פעמים רבות. ועיין בח"ב פ"א, והנה בא"א לא נמצא בו בחי' נוק' גלויה, כמ"ש פ"ב, ונמצא כי הא"א לא נתגלו בו רק ט"ס לבד, וכולם בחינת כתר של האצילות, הנחלקת לט' הנזכר. וז"ש כד אתתקן, ר"ל: כאשר עשה בחי' הלבושים והפרצופים, אשר הם הם בחינת התיקונים כנ"ל בח"ג. הנה אתתקן תחילה ע"י עתיק יומין, המלביש אותו, וזהו תיקונו. ואז אחרי שנתקן ע"י התלבשותו בעתיק יומין, אז אפיק ט' נהורין מיניה מתיקוניו, כי באמצעות העתיק הנקרא תיקונוי, אפיק הני ט' נהורין הנזכר, שהם ספירת כתר דאצילות הנקרא א"א, המתחלק לט' נהורין לבד כנזכר, והנה אלו הט' נהורין שהם ט"ס דא"א, הם הם הט' היכלין הנז' בסוף פרשת פקודי דף רס"ט, דלאו אינון רוחין, ולאו אינון היכלין, וכל שאר פרצופי האצילות כולם, הם מלבישים אותו, ונקרא תיקונין ולבושין דיליה.