תוכן
ו) ואח"כ תיקונם היה, ע"י פתיחו דעיינין,
ויאמר אלד'ים יהי אור. ונרמז בפסוק, תהו א' מפורש בכתוב, וא' בראשי תיבות למפרע,
והארץ היתה תהו, כנגד ב' בחינות: מיתת המלכים, וכנגד ז' תתאין זו"ן, שגם הפנים שלהם מיתו, זה נז' תהו מפורש בכתוב ביושר. וכנגד או"א, שלא מתו רק האחוריים לבד, נרמז תהו למפרע בר"ת, כנודע כי כל בחי' אחוריים הם למפרע, כי האחור היא הנקבה, שהיא תשר"ק, והפנים שהוא הקדם הוא הזכר אבג"ד, ויתבאר זה בח"ב פ"ד. גם זהו פי' פקח עיניך וראה שוממותינו, כמו שהטעמים נחלקו לג' בחינות אח"ף, שהם: עליונים, ותחתונים, ואמצעים. כן הנקודות נחלקו לג', כי הלא הם ט' נקודות: קמץ, פתח, צרי, סג"ל, שב"א, חל"ם, חירק, קיבוץ, שורק. והנקודה העליונה אינה אלא א', והיא החלם, גם האמצעית א', והיא השורק. והשאר הם תחתון, תחת האותיות. והנה כל הז' נקודות התחתונות, הם צורת יודין ובהם י"ג יודין, כמנין עי"ן, כי הנקודות מן העי"ן יצאו. אך הב' ראשונות שהם קמץ ופתח שהם בכתר ובחכמה כנודע, הם צורת ווין, והם בגימטריא כ"ב, לרמוז אל כ"ב אותיות אשר מהם נעשו הכלים של הנקודות, כי לעולם הכלים הם מן האותיות, כנזכר בש"א ח"ג פ"א. וטעם הדבר, כי לא היה יכולת להוציא כלים אל הנקודים, אם לא מאלו הב' הראשונים, והם הולידו כלים לכולם והם המציאום. עי"ל טעם ב', והוא כמש"ל, כי הז' כלים תתאים מתו, ונשארו אורות בלי כלים, אך ב' ראשונות שהם קמץ ופתח, כתר וחכמה, נשארו האורות עם הכלים ולא מתו, כי גם הבינה היה בה ביטול באחוריים שלה, כמ"ש בפ', ולכן לא נרמז הכלים, אלא בב' נקודות הראשונות, כי הנקודות הם האורות, וחשבונם שהם כ"ב, הם הכלים. כי האורות הם נעלמים תוך הכלים, ואינם עולים בחשבון, רק הכלים המגולים, ונודע, כי קמץ בכתר, שהם הטעמים. ופתח בחכמה, שהיא הנקודות, להורות כי בתחילה היו הטעמים באח"ף קמוצים, וכשבאו הנקודות מן העין, שהיא חכמה, והיא נקודת פתח, אז היה בפתיחו דעיינין, שהיא נקודת הפתח. וז"ש פקח עיניך, כי בבוא הנקודות, מבחינת העינים, אזי פקח עיניך. ואומר פקח, ולא אמר פתח, הוא לרמוז כי הנה כמו שיש ס"ג באח"ף, כן ישנו בעין, אך באח"ף הם ס"ג דהויה, אך בעין הם ס"ג דאהיה, ג"פ אהי"ה הם ס"ג, כי בטעמים היה ס"ג דהויה, ובנקודות ס"ג דג' אהיה בעין. ואמנם כל אהי"ה מאלו הג', לוקח כל בחי' הכ"ב אתוון הרמוזין בחשבון קמץ ופתח כנז', לעשות מהם כלים אל הנקודות, כי בכח ראיית העין נעשו הכלים, כמ"ש בע"ה, וא"כ ג"פ אהיה וג"פ כ"ב הם בגימטריא עין, והרי איך נרמז שם ס"ג בעין. והנה אם תמנה ג' ס"ג של אח"ף יהיו בגימטריא פקח, ואח"כ באו ג' אהיה בעינים, ואם תמלא אהי"ה ביודין, הוא בגי' עיניך, הרי כי פקח הוא באח"ף, ועיניך בעינים, ואז כתיב וראה שוממותינו, הוא שממון המלכים וביטולם.
