תוכן

ה) ואמנם ההויה הפרטיות של שם ס"ג לבדו, הנה אות י' תהיה באח"ף, שהם ג' מיני הטעמים כנודע. ואות ה', הם הנקודים, היוצאין מן העין. ואם נרצה לחלקה באופן אחר זו ההויה הפרטית, ולחלק גם הטעמים דס"ג, נמצא כי אות י' הם טעמי האזן. ואות ה', הם טעמי החטם. ואות ו', טעמי הפה. ואות ה' אחרונה, נקודין של העי"ן. הרי כי העין יש לו ב' בחינות, בשם ס"ג הפרטי, כי הוא בה"א שניה, ובה"א אחרונה. וז"ס אני ישנה ולבי ער, כי השינה הוא בסוד העינים, כמ"ש המפיל שינה על עיני. ואני ישנה כנגד ה"א אחרונה, ואני שניה כנגד ראשונה, שהיא החכמה, שניה לספירה, והיא בחי' הנקודות, כנודע כי טעמים בכתר, ונקודות בחכמה, ותגין בבינה, ואותיות בז' אחרונות, ועיין היטב ש"א ח"ב פ"ב. וגם כי החכמה נקרא עינים, כמש"ה, והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, כי החכמים והסנהדרין נקראו עיני העדה. ולהיות כי ביטול המלכים היה באורות העינים, לז"א הכתוב ​והארץ היתה תהו ובהו, כי הארץ היא ה"א תתאה כנזכר, שהיא בחינת העין, והיא אשר היתה תהו ובהו, ביטול המלכים, וחשך על פני תהום, הם אותיות המות, דמיתו, ונחשפו העינים.