תוכן

יא) מהחברים: ברוך שאמר והיה העולם: לרדל"א. ברוך הוא, רישא דאי"ן. ברוך עושה בראשית, רישא דאריך אנפין. ברוך אומר ועושה: אבא. ברוך גוזר ומקיים: אמא. ברוך מרחם על הארץ: ז"א. ברוך מרחם על הבריות: נוקבא. ברוך משלם שכר טוב ליראיו: רמז לכתר דבריאה, ששם יש שכר לפעולתו. ברוך חי לעד: אבא דבריאה. ברוך פודה ומציל: בינה דבריאה. ברוך שמו: ז"א דבריאה. ברוך אתה י"י. מלכות דבריאה, ועם כתר דעולם היצירה המשולבים הוי"ה אדנ"י. ובזה מתעורר השפע מן הטהירו לרדל"א, וכן מזה לזה על הסדר. האל אב הרחמן: חכמה דיצירה. המהולל: בינה דיצירה. משובח ומפואר: זעיר אנפין דיצירה. בלשון חסידיו: דאינון נשמת ישראל המתחסדים עם קונם ונמסרין על קידוש שמו. ועבדיו, זה עשר כתות דמלאכים, הנמצאים בעולם הזה. ובשירי דוד עבדך: יסוד ומלכות. נהללך ה' אלהינו, אריך אנפין דעשיה. בשבחות: הם ה' חסדים. ובזמירות: הם ה' גבורות. ונגדלך: אבא דעשיה. ונשבחך: אמא. ונפארך: זעיר אנפין. ונמליכך: נוקבא. ויש זיין ווין בר"ת, ממלת ובשירי דוד עבדך עד ונמליכך, מספרם מ"ב, שבכח מ"ב הוא ממשיך לעולם עשייה. ונזכיר שמך מלכנו אלהינו יחיד: יסוד זעיר אנפין, הרומז לכל העולמות בכלל. ח"י העולמים: שכבודו מלא ומחיה את כולם. מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול: שקילוסו תמיד ונצחיית בעוה"ז ובעה"ב. בא"י מלך: זעיר אנפין דאצילות. מהולל בתשבחות: מג' עולמות בי"ע שכולם מקבלין ממנו ומשוררין לפניו. ויכוין הוי"ה זו, זכרים קמצין נקבות בחולם. שכל עולם יצירה הוא בזעיר, הרומז לחולם. ומכ"ש מה שתחתיו, מושפעים מן הראשונים העליונים, שהם חו"ג. וב"ש רומז לאצילות, כי הוא עדות לישראל, המעידין עליו יתברך. ובמאמרו נעשו ד' עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, וכל אשר בהם, ועל זה נאמר, נפל פתקא מן שמיא.