תוכן

יג) וטעם הדבר, כי כבר ידעת, כי החצונים אינן שולטין בג״ר כלל, לכן באצילות שכל הג׳ פרצופים הראשונים הם נתקנין, לכן אין הרע יכול להתערב עם הטוב כלל, גם שהוא יותר הטוב מן הרע. אבל בבריאה, שא״א ואבא אין להם פרצוף שלם, לכן רע וטוב לחצאין שוה, ולפי שאמא דבריאה יש לה פרצוף שלם, אין שם אחיזה לחיצונים כלל, ואין הרע יכול להתערב עם הטוב כלל. אבל ביצירה, שגם אמא אין לה פרצוף שלם, לכן יש אחיזה אל החיצונים, והרע נתערב עם הטוב. אבל בעשיה, שכל הפרצופים ג׳ כליל בג׳, ואבא אין לו אפילו בחי׳ זו, אלא בסוד נקודה, לכן הרע גובר על הטוב, ורובו רע כנ״ל.