תוכן

ב) אח״כ ג״ר דא״א, ג״כ מגולין. וז״ת מתלבשות באו״א וזו״ן, כי הן ד׳ אותיות הוי״ה, שהוא שמו של א״א, כי א״א מתלבש תוך שם זה, שהוא ד׳ אותיות: ד׳ פרצופים. וסוד קוצו של י׳, הוא רישא דא״א, שנשאר מגולה, חוץ לאבא, שהוא י׳ כנודע. גם או״א, מתלבשין ג״ת שלהם, בז״א. כי או״א כחדא שריין, ואינם זה למטה מזה. וכן ז״א, ג״ת שבו, מתלבשין בנוקבא לפעמים, כשהם אב״א. אך כשהם פב״פ, אז הם שוין כאו"א.