תוכן

ו) ב״ח בחכמה, פי', מה שאנו רואין ומוצאין בפי', מה שיש אל המלכות בחכמה שבה, הם ב׳ נקודות, והגדילו ח׳ אחרות, ונעשו י', וזהו ב״ח. והענין, שכבר ידעת, שכבר יש בה נקודה א', ממה שלקחה ממלכות עצמה כנ״ל, הרי נקודה א'. ועוד נקודה אחרת לוקחת ממוח חכמה, המתפשט בנצח דז״א כנודע. והנה נודע, כי חכמה שבנוקבא, נגד פ״ק דנצח ז״א, ויונקת ממוח חכמה שבו. משא״כ בכתר שלה, שאינה לוקחת מוח בקו אמצעי, רק מן החסד, וכבר בארנו, שהחסד אינו נכנס בגדלות, רק שהוא גורם הגדלה. כי כן עתה בנצח, אע״פ שיש בו חסד א׳ מהחכמה, אין אנו חושבין, רק למוח חכמה שבו, כי החסד הוא המגדיל, ושמור כלל זה בידך, שלא אצטרך לבארו תמיד, שלעולם, אין החסד נחשב ונכנס במספר. ונמצא שיש בכאן שתי נקודות, אחד מנקודת החכמה עצמה, של המלכות עצמה. וא', מוח החכמה שבנצח דז״א. ואחר כך חסד שבנצח, גרם גדלות ח׳ נקודות אחרות, ונשלמו לי'. כי ב׳ נקודות הנ״ל, אינן בכלל ההגדלה, רק ח׳ הבאים מחדש, וזהו ב״ח.