תוכן

י) מ״ב, וזהו כי גאה גאה, שלאה היא בחי׳ עשירית די״ס דאחוריים דאמא שנפלו, והיא חיצוניות דמלכות דאמא, ואין בה רק אחוריים של ספירה א׳ בלבד, והוא (נגד מוח ז״א עד) כנגד חג״ת דז״א. והנה פ׳ כי גאה גאה הוא, כי יש כאן ב״פ גאה, הא׳ פשוט, כי נקודה חיצונה דלאה, היא למטה כנגד חזה דז״א, נתגאה, שעלתה למעלה במקום גבוה, כנגד אחורי הדעת דרישא דז״א. וגאה ב׳, כי אחר כך לא די שעלתה שם נגד הדעת דז״א, אלא נתגאה יותר, שנדבקה בפנימיות שלה, במלכות דבינה ג״כ, העומד תוך דעת ז״א. ואז נותן כח ללאה נקודה חיצוניות, ומקבל הארה של ג״ס נה״י דאמא, ונמצא שבהגבהה נעשית בת ד״ס נהי״ם, ואז נעשית פרצוף, ונקרא ה׳ עלאה.