תוכן

ד) והנה הוא כאשר נכנסין ומתלבשין נה״י דאמא תוך ז״א, לעשות לו מוחין כנזכר, פשיטא הוא שמכ״ש שמלכות של אמא. שהיא תחתונה מנה״י שבה, שהיא נכנסה ראשונה מהם, תחתונה מכולם. ומקום עמידתה היא בדעת ז״א, ואז זו המלכות דאמא, שהיא תוך פנימית דז״א, בדעת שלו, כאשר לאה שהיא אחוריים שלה, עולה מלמטה עד מקום הדעת כנ״ל, לסבת שאין לה מקום שיסבול ד׳ פרצופים ביחד, ואז המלכות דאמא, המלובש תוך דעת ז"א, יש לה חפץ וחשק להדבק עם בחינת אחוריים שלה, הנקרא לאה, ואז מושכת אותה שם, ומעמידה כנגדה מבחוץ לדעת דז״א, היא מבפנים, ולאה מבחוץ כנגדה.