תוכן

ג) והנה נקודת המלכות שהיתה תחלה תחת היסוד כנ״ל, גם היא עלתה שם עם היסוד. וכאשר עלה היסוד, וכלל את הת"ת בתוכו, והלבישו, לא היה מקום למלכות לכלול בו. ולא היה לה בן זוג. וכמו שהעיבור ההוא היה לצורך תיקון ז"א, ג"כ היה לצורך תיקונה. והיה באופן זה, כי גם הנקודה שלה עלתה, והלבישה את היסוד. וע"י עלייה זו, נכללה המלכות, גם בכל הו"ק. כי ביהותה כוללת קו האמצעי, כוללת גם את ב' קוין האחרים. ועי"ז העיבור, גם היא בהיותה שם בקו האמצעי, נכללת בכולם, ונעשה הכל בחי' רה"י. נמצא כי נקודת המלכות, הלבישה את היסוד בסוד עטרה. והיסוד הלביש את הת"ת, ואז היתה נקראה פסיעה לבר.