תוכן

ט) וענין היותן מלוח, הענין הוא, כי הלא כאשר הד' הויו"ת הנ"ל מתערבים בג' אהי"ה הנ"ל, הנה הם מלוחים, אך השם האחרון של ב"ן, הוא נקרא מים מרים ממש, אך הויות ראשונים ע"ב ס"ג מ"ה, הם מלוחים ולא מרים. והטעם כי הע"ב לבד הוא מתוק, כי הוא בסוד החכמה, אבל האחרים משם ס"ג ולמטה, הם מבינה ולמטה, והנה הב' מהם ס"ג ומ"ה, אין כ"כ מרים כמו שם ב"ן, ולכן כאשר יצטרף שם ע"ב בס"ג ומ"ה, יתמתקו כולם יחד, ויהיה כולם מלוחים ולא מרים, כי שם ע"ב יסיר מרירותן, וישארו מלוחים לבד ג' הויות אלו, והנה מלח גי' ג' הויות, ובצאתן דרך השפתים יתמתקו כנ"ל, אך השתיה הנמשכות מלמעלה מן הבינה אל תוך הפה, הם מתוקים מאוד, ואפילו אם יתערבו בגופה, אינם נמלחים, לכן נכנסים דרך הגרון.