תוכן

ה) והענין, כי אב ואם המביאין אותו הנפש, הן בזכותן יוציאו אותו הנפש מלמעלה, כי כפי הזכיות והמצות האיש והאשה, ימשיכו נפש לולד ההוא, המתיחס אל אותן המצות שנעשין אז ג״כ. שהם דומים אל שורש נשמתן, וגרמו ג״כ במעשיהן לברר קצת ניצוצים מקלי׳ נוגה, שיעשה לבוש אל הנפש ההוא. והנה אז הנפש ההוא, עדיין הוא מבחינת עיבור, שאז אין בו דעת כנודע. אמנם לבוש ההוא, הוא משאר בחי׳. ובחי׳ זו נתקן, על ידי מה שביררו הם, אב ואם, בכח מעשיהן.