תוכן

ט) וכאשר רוח של היכל הזה, נכלל לב׳, זכר ונקבה, שביסוד עצמו, ומשפיע לחוץ, משם יונק נוגה זו״נ, ואז הנקבות נקרא אדני נחושת. ושני רוחות הזכרים, נקרא הרי נחשת. וכל האדנים וכל יתדות למשכן סביב נחשת, הם קליפת נגה, בהיותה נמתקת, שהיא הנ׳ דנחושת כנ״ל, עם חש״ת, הרי נחשת. וזהו נרמז בפרשת פקודי רכ״ט. וידעת, כי נחשת בת"ת, ועץ הדעת שהיא נוקבא דנגה בפרטות, יוצאה מן החזה דת״ת דנגה, הנקרא נחשת. כי כסף וזהב: ב׳ דרועין. ות״ת, נקרא נחשת. וזהו שאמר בפרשה תרומה קמ״ז, ויעש משה נחש נחשת, כי לפעמים ממית, בסוד הרע. ולפעמים מחיה, בסוד הטוב. והיא קוף בפני אדם. והבן זה. וז״ס ההיא נחשא דכריך על ההוא תיבותא דקע״ג.