תוכן

יב) וכן הענין ג"כ בבינה, רק שיש בה הפרש, והוא שנשאר בה אור הבינה מועט, בעת הסתלקות כנ"ל, ועתה נכנס בה אור החסד, והנה חסד בן הבינה כנודע, ולא יתכן שיהיה הוא הזכר, ואור הבינה עצמה נקבה אליו. ואם נאמר שאור הבינה יהיה זכר, ואור החסד יהיה נקבה, גם זה לא יתכן. ולזה צריך אותו הפיכת פב"פ שביארנו למעלה, שהופכת, חכמה פניה למטה, בעת שניתנין אליה (נ"א קודם שניתנין) הח' אורות, ואז מזדווגים שם במקומן, זכר ונקבה של חכמה, ומוציאין ע"י זווגם, אור אחד הנקרא יו"ד, ואז ניתן למטה, בהפיכת פניהם לבינה, ואז אותו היו"ד, מתלבש תוך אור הבינה, ע"ד (נ"א בדרך) האחרות, ונעשה הי' זכר, והבינה נוקבא. ואח"כ כאשר נתנו הז' אורות בכלי של בינה, אז ניתן בה אור של החסד, ונשאר בה אור החסד תמיד, בבחי' מ"ן. (בס"א כמן בצנצנת).