תוכן

לו) נמצא, כי בהתלבש ט״ס דמלכות בלילית דקליפה, עיקר האבדה זו הוא לז״א, כי ממנו יצאו כנ״ל. וזהו מאמר בזוהר פרשת במדבר דף קי״ט, ע״פ קולה כנחש ילך והבן ענין זה היטב, והוא, כי בחי׳ מה שנשארה במלכות דאצילות, הוא בחי׳ מלכות שבה, הנקרא זנב. בסוד שארז״ל ו) ויבן ה׳ אלהים את הצלע, רב אמר זנב היתה, וזה הזנב נשאר בה בלבד, והט״ס ראשונות שבה, שהם רישא דילה, ירדו בקלי׳, ושכיבא לעפרא, בסוד ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. לכן ישראל שיניקתן מן המלכות, אינם שולטין בגלות, אלא שחה לעפר נפשם. אך האומות שיניקתן מן הזנב, הם השולטין, כי אין הנהגה ושלטון עתה אלא בזנבא הנ״ל, ומשם מקבלין או"ה, שהם ג״כ בחי׳ זנבא, שפע, ושולטין בגלות זה. וזהו סוד ג״כ מ״ש הכתוב, כן משחת מאיש מראהו. והבן זה.