תוכן

יז) גם זמן עיבור הזה, היה ט׳ חדשים. והטעם הוא, כי הנה עתה יש בו ו״ק, וג׳ מוחין שהם ט'. עוד טעם ב', ממה שנת״ל, כי או״א זווגם הוא מכח המזל הח׳ שבדיקנא דא״א, שיש בו ג׳ הויו״ת דיודי״ן, ויש בו ט׳ ווי״ן, ומשם נמשך בהם שפע, בסוד עיבור ט׳ חדשים אלו, לצורך המוחין. והנה אחר ט׳ שנים ויום אחד שהיו לז״א, באו לו המוחין אלו, מאז עד תשלום י״ג שנה שלמים ויום אחד, ואז נעשה בחי׳ ז״א גדול, והגדיל, ונקרא אדם גמור.