תוכן

יג) והרי עתה נשלם בחי' הראשונות, שהיא מציאות התפשטות, והנה הגיעו כל י' אורות עד המלכות, ועתה הבחי' הב', היא פשוטה. כי עתה חזר להיות מטי בכתר, ואז לא מטי בחו"ב ובחסד, ומטי בגבורה, ולא מטי בת"ת. ומטי בנצח, ולא מטי בהוד. ומטי ביסוד, ולא מטי במלכות. ואח"כ חוזר כמתחילה. והרי עתה כמה בחי': הא', כי לעולם חשק אור התחתון להדבק בעליון, וכאשר הוי מטי ביסוד, הוי לא מטי במלכות, כי אז אור המלכות, עולה שם ביסוד, מחמת החשק. וכן בכל שאר הספי', חוץ מן החסד עם הבינה, כי כאשר הוי לא מטי בבינה, אז הוי לא מטי בחסד, מפני ב' מרחקים. וכשהוא מטי בבינה, אז הוי ג"כ מטי בחסד, כי אין שוה אור חסד לכל אור בינה. אמנם אותו רגע לבד, שיורד בינה במקומה, אז מוצאת החסד במקומה, וברגע יורד החסד למקומו. וזה ענין, שהו"ק הם בפ"ע, מדריגה א'. ואינם יכולים להדבק בבינה, שהיא מג"ר.