תוכן

ה) ואמנם הבינה לא הפכה פניה להאיר למטה בחסד, כי לא היה כח בחסד, ובו"ק, לקבל אור גדול כזה פב"פ, רק אב"א. כי הלא יש כאן אור של הו"ק, ועוד אור הבינה, שהוא יותר גדולה מכולם יחד. אך תחלה, כאשר לא היו עדיין אורות בבינה, רק שנתנה לחכמה, אז הפכה חכמה פניה והאירה אל הבינה הארה לבד (נ"א יחד וזהו) פב"פ. משא"כ בחסד, לפי שיש בבינה כח לקבל האורות ההם, לפי שז' אורות תחתונים, היו בטלים לגבי האור שלה, וגם האור שלה ודאי שתוכל לקבל. והאור של החכמה, אף על פי שאור שלו גדול מהאור שלה, עכ"ז, כבר ידעת, כי אבא ואמא כחדא שריין וכחדא נפקין, ויכולה היא לקבל אור החכמה, מה שאין כן בחסד, כי יש הפרש גדול בינו לאור בינה, ואינו יכול לקבלו פב"פ.