תוכן

ד) והנה ד' זו, כבר אמרנו לעיל, שאינה נפסקת, אבל יש הוראה אחרת אליה, והוא כאשר תקח הה' שבאזן ימין, שמספרה י' ספירות כנ"ל, והרי היא בחי' י' אחת, ותצרפנה ותחברנה עם הה' שבנקב ימיני של חוטם, שצורתה ד"ו כנ"ל, הרי הכל הם צורת יו"ד, והוא ציור כזה א, י' למעלה, ו' באמצעיתא, ד' למטה. גם אם תקח י' שבנקב אזן שמאל, ותחברנה עם ו"ד שבנקב חוטם שמאל, הרי אלף ב', שצורתה יו"ד, והרי ב' אלפין בציור יו"ד. ואם תצייר ציור א', והוא שתצרף י' של אזן שמאל, עם ו' של חוטם שמאל, וי' של אזן ימין, הרי א, צורת יו"י. גם אם תצרף י' של אזן ימין, ו' של חוטם ימין, י' של אזן שמאל, הרי ד' אלפין עם הנ"ל. ואלו הם מורים, קצת גילוי, על ד' של ה' שבחוטם, שנגלית מעט, אבל לא נגלית לגמרי, כמו הו' של הה'. אבל עיקר גמר גילוי הד', הוא למטה, באור הפה, כמ"ש בע"ה.