תוכן

כא) ונחזור לענין, כי זש״ה ויאהב יעקב את רחל, כי היה אוהב ז״א את רחל יותר מלאה, כי לזו נתן מוחין ממש. ולזו הארה בעלמא. ואע״פ שכפי האמת, אם הכתוב מדבר בז״א, הול״ל ויאהב ישראל את רחל, כי ז״א הוא ישראל ואינו יעקב, כנ״ל במקומו, אבל הוא במה שנתבאר סבה, אל משארז״ל כי יעקב הוא בחיר שבאבות. והטעם הוא, כי בתחלה היה יעקב, בסוד יעקב הנעשה מאחורי אבא כנ״ל, שהם אחוריים דאבא, שהוא עליון מאד, ולא די זה, אלא שאח״כ ע״י מעשיו, עלה עוד, ונמשך לו נשמה מן ז״א ממש, הנקרא ישראל. ולפעמים משמש בשם יעקב. ולפעמים בסוד ישראל. לכן כל הקורא אותו יעקב אינו עובר בעשה, לסבה הנ״ל. אבל אברהם ויצחק, הם בחי׳ חו"ג שבז״א, והם בחי׳ פרטיות שבז״א, ואינו פרצוף גמור לבדו, ולכן יעקב הוא בחיר שבאבות.