תוכן

כ) ואמנם לקיחת הברכות במרמה יובן, כמ״ש בזוהר שיר השירים, כי אין סט״א הולך משם, רק ע״י מרמה ותחבולה שעושין לו, שמכריזין שיבואו כל פמליא של מעלה לראות בכבוד המלך, והנה הקליפה הנקרא מלך זקן וכסיל, לא יחפוץ בתבונה לראות בכבודו של מלך, ואדרבא הולך מדעתו ומתרחק משם, ובין כך ובין כך מזדווג המלך במלכה, ויעקב לוקח ברכותיו. נמצא, כי אלמלא ידע שכונתן הוא להזדווג, לא היה הולך משם, כדי לקחת חלק מן השפע ההוא הנשפע אז. וזהו המרמה שמרמין אותו, ואז עי״ז לוקח יעקב העליון ברכותיו של עשו, כי הנה אז יעקב הולך במקום עשו, ושם מקבל הארותיו, שהוא סוד הברכות. ואז נשאר מקום יעקב פנוי, ושם באה רחל אשר היתה עומדת אב"א, וחוזרת עם ז"א פנים בפנים, בהיותה עומדת שם במקום יעקב, ואז מזדווגים יחד. באופן שאין מקום לרחל לעמוד פב"פ עם ז"א להזדווג עמו, עד אשר ילך עשו אל השדה של חורבה, כנודע. ואז יעקב יורש מקומו, וברכותיו והארותיו, ואז רחל עומדת במקום יעקב. והבן הקדמה זאת.