תוכן

יז) ובזה יתורצו השאלות, דלמה לא נמשכו הקוין ביושר, אמנם היה פיסוק ביניהן, בין הזרועות, והירכיים. אבל הענין הוא, כי אם לא היה כך, והיה הקו הכל ישר ונמשך עד סופו, והיה האור ג״כ נמשך בתוכו עד למטה תמיד, ושם מקום מעמד הקליפות והחצונים, שהם יונקים מהקצוות, וגם שהם תחתונים, ואז היו החצונים נאחזין באור היוצא משם בסופו מאד יותר מדאי, ובפרט אם היו עונות ישראל מרובים ח״ו. אבל עתה שהזרועות נפרדין כ״א בפ״ע, יכול ז״א להעלות זרועותיו למעלה, וידיו נגבהות עד נגד כתפות, ואז אין האור יוצא מן הצפרנים הגלוים, רק למעלה במקום ג״ר שבו, אשר אין שם שליטת החיצונים וקלי׳ כלל.