תוכן

ג) והנה זו״ן הם ב׳ אותיות אחרונים של הוי״ה, והם ו״ה, שהם גימטריא י״א. לכן הקלי׳ הם י״א ג״כ, בסוד י״א סמני הקטורת, כמבואר אצלינו בענין פטום הקטורת, ובענין הקדיש של הודו. והנה בזמן הגלות, אז כביכול אין השם שלם, לפי שזו״ן שהם ב׳ אותיות ו"ה אחרונים, הם נפרדין מן או״א, שהם אותיות י״ה, ויורדין למטה, ומהם נמשך הארה אל הקלי', יען ששרשם הם משם כנ״ל, והם מאירין בהם, ומחיים אותן, בסוד י״א סמני הקטורת, שהם חיות הקלי׳ ורוחניותן, אשר נמשכו מב׳ אותיות ו״ה כנ״ל, הן י׳׳א בחי׳ משם ו״ה, היורד שם. וכאשר עולין זו״ן למעלה עד עולם אצילות, ומתחברים עם או״א, שהם י״ה, אז מסתלקין ועולין גם כן למעלה י״א סמני הקטורת, שהם חיות הקלי׳ אשר נמשכו מן ו״ה, ואז הקלי׳ מתבטלים, ואז השם עליון נעשה שלם.