תוכן

ג) ואמנם לפי שבשם ס"ג יש בו ב' מציאות, שהם: מילוי יודי"ן, ומילוי אל"ף, לכן יצאו או"א, כחדא נפקין, וכחדא שריין. (כי) כולם בשם א' של ס"ג רמוזין בו, אבא מן היו"ד, ואמא מן אל"ף. ואמנם עתה להזרעת זו"נ, הוא מוכרח, שלא יהיה בבחי' זו, רק שזה יהיה גדול מזה, ולכן לא הועיל שם ס"ג עתה רק למעבר לבד, אך עיקר מה ששמשו כאן, הוא שם ע"ב, שמשם בא הטפה לעולם, ואח"כ משם מ"ה וב"ן, שהם שורש זו"ן. אך או"א שניהם יצאו משם ס"ג לבד. אך זו"נ, מב' שמות מ"ה וב"ן, לכן אינם שוין כאו"א.