תוכן

ד) והנה כאשר נעריך ונמשיל לענין זה, כבר ידעת, היות ד' יסודות לכל, והם: ראיה, שמיעה, ריחא, דבור. והם, ד' אותיות הוי"ה, והם, סוד נשמה לנשמה, ונר"ן. ונתחיל לבאר, מסוד הנשמה ואילך, ואח"כ נתחיל לקודם אליה. ונאמר, כי הלא נמשיל ונצייר האזנים, כי יש בהם רוח דק בתוכם, והנסיון לזה, כאשר יסתום האדם אזניו, ישמע בתוכו קול הברה, מחמת הרוח הנצרר בתוכו. אח"כ מחוטם, יוצא מתוכו הבל יותר נרגש מאזן. ואח"כ מן הפה, יוצא הבל יותר נרגש מכולם. וכפי ערך הדברים ובחינתם, כך יהיה דקותם. כי אוזן להיותו סוד בינה, ההבל היוצא ממנו, הוא יותר דק, מהבל היוצא מחוטם, וכן הבל החוטם, הוא יותר דק מהבל הפה, שהוא למטה ממנו במעלה.